להדפסה

עַי, הָעַי

שם של מקום במקרא, הנזכר במסעותיו של אברהם אבינו על גב ההר (בראשית י"ב 8; י"ג 3), ונזכר שנית בפרשת כיבוש הארץ על ידי בני ישראל בימי יהושע (יהושע ז' 5-2; ח' 29-1 ועוד). החזרה היא בבחינת 'מעשה אבות סימן לבנים'.
בסיפור ביהושע מתואר כיבוש העי בהרחבה: ניסיון כיבוש העיר, התבוסה בקרב בגלל מעילת עכן בחרם יריחו, הקרב השני הבנוי על מארב וטקטיקה צבאית מיוחדת, הניצחון, והריסת העיר עד היסוד.
העי נזכרת שוב ברשימת שבי בבל (עזרא ב' 28; נחמיה ז' 32).
השם עי, או העי, הוא מוזר שכן פירושו הוא תל חורבות, ומעיד שזה מקום יישוב שחרב.
לפי התיאור המקראי, העי נמצאת ליד בית אל, וייתכן שהיא המקום הקרוי בערבית אַ-תֵל (=התל).
באתר זה (א-תל) נמצאו בחפירות ארכאולוגיות שרידי מבנים (ארמונות ומקדשים) ומימצאים רבים, מאמצע האלף השלישי לפני הספירה ואילך. נראה שבתקופת הכיבוש וההתנחלות של ימי יהושע, היה פזור בא-תל ישוב חקלאי קטן ולא מבוצר.
חוקרי מקרא סבורים שבעם רווחה מסורת קדומה על כיבוש העי בימי יהושע, שבאה לספק הסבר איטיולוגי לתל החורבות הענק שהיה במקום בזמן הכיבוש: לשאלה - איך חרבה עיר גדולה כל כך והפכה לתל חורבות?! עונה הסיפור: יהושע כבש אותה בדרכי עורמה, במלחמה עקובה מדם.